באזור זה רכזנו עבורכם מגוון שאלות ותשובות נפוצות בנושאים שונים בתחום החקלאות.

התקופה המומלצת לפריסת היריעה היא מתחילת חודש אוקטובר בכדי להגן על הכרם בפני הגשם ותנאי החורף.

מאת: יואל מסיקה – מנהל היחידה לתמיכה אגרוטכנית  yoel.messika@zeraim.com

הגורם העיקרי לתמותת שתילי הפלפל הוא מחלת הפיתיום. מחלה זו תוקפת שתילים צעירים וגורמת לריקבון לח שצבעו חום במערכת השורשים ואח"כ לתמותה של השתילים הצעירים. בכדי להימנע מנזקי המחלה מומלץ לא להשקות בעודף שכן עודף רטיבות מגביר את הסיכוי להידבקות הצמחים במחלה, מומלץ לבצע טיפולים למניעת התפתחות המחלה בשדה לפני השתילה או אחריה בתכשירים להדברת הפיתיום.

 

מאת: צבי ונר – אגרונום בכיר, "זרעים גדרה"

הצבעים השונים של הפלפל – ירוק, צהוב, כתום ואדום – מקורם בפיגמנטים הקרוטינואידים המיוצרים בפרי בעת ההבשלה. למעלה מ-30 פיגמנטים זוהו בפרי הפלפל. פיגמנטים אלו כוללים כלורופילים ירוקים a ו-b ; פיגמנטים צהובים-כתומים מצויים בלוטאין זאקסנטין, וויולאקסנטין, אנטראקסנטין, בטה-קריפטואקנסאטין ובטה-קרוטאין; והפיגמנטים האדומים קאפסנטין, קאפסורובין וקריפטוקאפסין, המצויים אך ורק בפרי הפלפל. הצבע האדום בפלפל מקורו מן הקרטונאידים קאפסנטין וקאפסורובין, בעוד הצבע הצהוב-כתום מקורו מן הבטה-קרוטאין ומן הוויולאקסנטין. הקאפסנטין מהווה למעלה מ-60% מכלל הקרוטנואידים. קאפסנטין וקאפסורובין גדלים באופן יחסי עם התקדמות שלב ההבשלה, כאשר קאפסנטין הוא היציב מבין השניים. כאשר הפרי הופך אדום, הפיגמנטים האדומים מסתירים את נוכחות הפיגמנטים הצהובים. כאשר הפרי צהוב או כתום אין פיגמנט אדום. כמות הקרטנואידים ברקמת הפרי תלויה בגורמים כגון זן, שלב הבשלות ותנאי הצמיחה.

מהניסיון שנצבר בשנים האחרונות עולה כי עם סיום הגידול יישום של אחד מתכשירי מתאם סודיום במינונים של 15-20 ליטר/דונם, עשוי לתרום למגדל במספר נושאים:

  • הדברת גורמי מחלה הנמצאים בשורשי הצמח לפני שהם מפתחים גופי תשמורת העמידים יותר לתכשירי החיטוי.
  • קטילת הצמח על כל חלקיו וכתוצאה מכך הנוף של הצמחים ובית השורשים מתייבש מהר יותר וכך עקירת הצמחים והוצאתם מהמבנים נעשית בקלות וביעילות רבה.
  • במידה וקיימת נגיעות במזיקים שונים (כגון תריפסים מנהרנים זחלים שונים) בסוף הגידול כאשר חלקם יורדים אל הקרקע ומתגלמים בתוכו יישום של מתאם סודיום גורם לקטילה של המזיקים בקרקע ושל עשבי הבר המהווים פונדקאי ביניים של המזיק במבנה.

מאת: יואל מסיקה – מנהל היחידה לתמיכה אגרוטכנית yoel.messika@zeraim.com

מחלת הקימחונית בפלפל מושפעת משני גורמים עיקריים א. תנאי סביבה: שהחשוב והמשפיע ביותר הוא טמפרטורות שבין 15-25 מ"צ. וב.שלב פיזיולוגי של הצמח: השלב שבוא הפלפל מתחיל להיות רגיש למחלת הקימחונית הוא הופעת חנטים בתפרחת השלישית. מכיוון שהחנטים אלה מופיעים בסביבות חודש וחצי לאחר השתילה ומכיוון שבזמן הזה טמפרטורת הסביבה הוא באופטימום להתפתחות המחלה זה הזמן להתחיל לבצע טיפולי מניעה כנגד המחלה בתדירות של אחת לשבוע – 10 ימים עד לירידת טמפרטורת הסביבה מתחת לאופטימום של המחלה או עד אחרי הקטיף של הגל הראשון. (בחודשים דצמבר-ינואר).

  1. יש ללפף את החבל במקום החיתוך עם איזולירבנד, להדקו היטב לחבל, ולחתוך את החבל במרכז סרט האיזולירבנד.
  2. יש לקחת חוט טבעי דק וללפפו בצוררה הדוקה מסביב לחבל.
  3. קליעת עינית בחבל- קליעה זו נועדה ליצור "עין" (לופ) בסוף החבל. בקליעה זו קולעים את 2 החבלים זה לתוך זה ובעינית מכניסים טימבל מתכת (עזקת לב) בגודל התואם את עובי החבל. ניתן ליצור גם עינית זו ללא הטימבל אלא על ידי סיבוב החבל חזרה בלופ וקליעתו סביב החבל עצמו.

כיצד ניתן לחתוך חבלים סינטטיים בצורה נקייה?
חיתוך חבלים העשויים מפוליפרופילן, פוליאסטר וניילון תעשה על ידי שימוש בסכין חיתוך חשמלית. סכין זו חותכת את החבל ובו זמנית שורפת את קצוותיהן. פעולה זו מונעת את פרימת קצוות החבל.

הידרופוניקה הינה צורת גידול צמחים (גידולי מים) במצע מנותק ללא שימוש בהזמנה מהקרקע.‏
מחקרים מראים שהאדמה אינה בהכרח חיונית לגידול הצמח אלא משמשת כמאגר מים וחומרים ‏מזינים אשר מומסים בה. במידה ומוסיפים את החומרים המזינים לצמח באופן מלאכותי למי ‏ההשקיה הצמח אזי הצמח אינו זקוק לאדמה כדי להתקיים.‏
ניתן לגדל בשיטת ההידרופוניקה כמעט כל צמח אך כמובן שיש צמחים שמתאימים לכך יותר כגון : ‏עשבי תיבול למיניהן, חסות, מלפפונים, עגבניות, פלפלים, תות ועוד. ‏
ההידרופוניקה מאפשרת ליצור סביבת גידול מבוקרת ואופטימלית לסוג הגידול. בדרך זו ניתן ‏לקבל תפוקה גבוהה ואיכותית יותר בפחות זמן. ‏
השימוש בהידרופוניקה חוסך את עיבוד האדמה ומונע מחלקות ומזיקים מן הקרקע, עשבים וצמחי ‏בר. כמו כן מאפשרת השיטה ניצול מרבי של השטח באמצעות גידולים צפופים יותר וחסכון ‏משמעותי במים בשל השימוש במערכת מים סגורה. ‏
ההידרופוניקה מאפשרת לחקלאי קיום חקלאות רווחית בשוק תחרותי.‏

יתרונות עיקריים של מערכות הידרופוניות

  • אין צורך באדמה.‏
  • חסכון משמעותי במים מאחר ונעשה בהם שימוש חוזר.‏
  • חסכון משמעותי בעלויות דישון – בשל השימוש במערכת סגורה. ‏
  • שימוש מופחת בחומרי הדברה.‏
  • ידידותי לסביבה.‏
  • תוצרת רבה ואיכותית יותר.‏

חסרונות עיקריים של מערכות הידרופוניות

  1. תלות בחשמל – במקרה של הפסקת חשמל המשאבות לא עובדות וקיימת סכנה לייבוש של שורשי ‏הצמחים (ניתן לפתור באמצעות גנרטור גיבוי).‏
  2. השקעה ראשונית גבוהה יחסית.‏
  3. אפשרות לסתימות בתעלות – ניתן לפתור באמצעות מע' סינון אוטומטית. ‏
  • מוגבל יחסית בגיוון סוגי הגידולים מאחר ומערכת הדישון צריכה להתאים לסוג הגידול. ‏
  1. שבילי בטון לחממה או לאזור תפעולי.‏
  2. בטון ליסודות החממה ‏
  3. ישור קרקע , מצעים , ניקוזי שטח , ניקוז מי החממה ‏
  4. מרסס
  5. שטחי שרות: בית אריזה, מקרר, משרד, שירותים, אחסון וכו'‏
  6. נקודת מים, חשמל וניקוז.‏
  7. אמצעי שינוע חומרי גלם ותוצרת .‏
  8. הספקת מים רציפה למיכל ההשקיה (ממקורות וכו ).‏
  9. נקודת מים, חשמל וניקוז
  10. צילרים לקירור המיים ‏
  11. קו חיים ‏
  12. הגשה לרשויות עבור היתר בנייה וכו ‏
  13. UV‎‏ לחיטוי ‏
  14. אוסמוזה הפוכה ‏
  15. גנרטור חירום למשאבות ההשקייה ומערכות החשמל .‏