החקלאות המודרנית פועלת בשוק תחרותי ומאתגר שמכתיב את הצורך בהגדלת התוצרת ‏החקלאית לצד ירידה במשאבים טבעיים והרצון לצמצם ככל האפשר בפגיעה בסביבה.‏
התפתחויות אלו בשוק החקלאות המודרנית והרצון לקבל תמורה משמעותית להשקעה, האיצו את ‏מגמת ההתפתחות וההתקדמות של ענף בתי הצמיחה בארץ ובעולם. ‏

היתרונות העיקריים של בתי צמיחה הינם:‏
• ייעול וחסכון בדישון והדברה
• חסכון בהשקיה ומים
• בקרת אקלים
• בקרת תאורה
• הגנה מפגעי מזג האוויר (חום וקור)‏
• הגנה מחרקים ומזיקים
• אופציה למצע גידול מנותק קרקע
• שיפור בגודל ואיכות הגידולים
• אופציה לעבודה על שולחנות עבודה
• שליטה בסוג הקרקע ומצע הגידול בהתאם לסוג הצמח
• ביטול התלות בעונות השנה בכל הקשור לפריחה, מועדי צמיחה, הבשלה ושיווק התוצרת
• קבלת תפוקה מקסימלית ביחס שבין שטח עבודה ותוצרת חקלאית

תכנון ובנייה מקצועיים של בתי צמיחה בהתאמה לתנאי בשטח והגידול ותוך התאמת אביזרים ‏נלווים ומערכות בקרה טכנולוגיות תבטיח חקלאות רווחית. ‏

 

בתי צמיחה ומערכות גידול הידרופוניות NFT

השוק התחרותי בו פועלת החקלאות המודרנית מכתיב את הצורך בהגדלת התוצרת ואיכותה ‏במקביל לשמירה על איכות הסביבה וחקלאות בת קיימה.‏
הירידה במשאבי הטבע כגון מחסור במים ושטחי קרקע פנויים לעיבוד והעלייה במחירי ‏התשומות החקלאיות לצד העלייה בגודל אוכלוסיית העולם הפכו את השימוש בחקלאות ‏הידרופונית לפתרון רצוי ומבוקש. ‏
מערכות גידול הידרופוניות מאפשרות שימוש יעיל וחסכוני במים, אדמה, שטח, דשן וכ"א ‏ומניבות תוצרת חקלאית רבה ואיכותית יותר בזמן קצר יותר ותוך שימוש מופחת בחומרי ‏הדברה. ‏‎

השימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות כגון בקרת אקלים, מערכות מסך תרמי להצללה, ‏אוורור אקטיבי מאולץ, סחרור, מזרון לח, מערכות חימום אוויר חם לחודשי החורף, דישון ועוד ‏מבטיח תוצרת איכותית ופורה שאינה תלויה בעונות השנה ומאפשרת גידול לאורך כל השנה. ‏

גידול בשיטת שולחנות ‏NFT ‎
מערכת גידול הידרופונית מבוקרת מחשב בתעלות ‏PVC/DFC‏ בהן זורמת תמיסת הזנה ‏‏(מים + דשן) בשכבה דקה בתוך תעלות הגידול. תעלות הגידול מוצבות על שולחנות מתכת ‏מודולריים, ושתילים צעירים מוכנסים לתוכם בהתאם לחירור קיים שנקבע לפי סוג הגידול. ‏אורך התעלות נקבע בהתאם לממדי החממה לניצול מרבי של שטח החממה. ‏
ניתן לכוון את מערכות ההשקיה והדישון הכוללות משאבות השקיה, משאבות דשן חשמליות, ‏צנרת ואביזרים מ- ‏PVC‏.‏
משאבות השקיה מבוקרות בקר עובדות 24/7 ופועלות בהתאם לצריכת המים במערכת ‏לחיסכון בהוצאות חשמל והארכת חיי המשאבות.‏
מערכת מים איכותית תבטיח אספקת מזון (מים + דשן) לצמח בכמויות ובזמן הנדרשים, לשם ‏קבלת תוצאות חקלאיות מיטביות ומרביות.‏
מערכות סינון אוטומטי יבטיחו איכות מים גבוהה ומניעת סתימות. ‏
מערכת סחרור מים במיכל הראשי תוודא יצירת תמיסת השקיה הומוגנית ומדויקת כולל ג'טים ‏לערבול התמיסה במערכת והוספת אויר.‏
מפזר מים ייעודי יוודא את אחידות ההשקיה בכל התעלות.‏
במקביל פועלות מערכת העשרת חמצן במכל הראשי, מערכת בקרת אקלים ומערכות אוורור ‏והצללה. ‏
כל אלה מאפשרים את ייעול השימוש בתשומות חקלאיות והפקת תוצרת חקלאית טובה ורבה ‏יותר כך שניתן לקיים חקלאות רווחית. ‏

בטיחות בשימוש בתכשירי‎ ‎הדברה‎
רוב תכשירי‎ ‎ההדברה רעילים. כל המחזיק בהם ומפעיל אותם במשקו חייב לנקוט בכל האמצעים ‏הדרושים‎ ‎כדי למנוע סכנת פגיעה בבני- אדם ובעלי-חיים, עקב חשיפתם לתכשירי ההדברה או ‏שאריותיהם‎ ‎במחסן, בשדה או על-גבי התוצרת המשווקת. שימוש לא נכון בתכשירי-הדברה עלול ‏לסכן את‎ ‎העובד ואת הגידול המטופל. קודם שאתה מטפל בתכשיר הדברה, קרא בעיון את הוראות ‏השימוש‎ ‎המפורטות בתווית האריזה של תכשיר ההדברה. הרגל עצמך לנהוג כך בכל פעם לפני ‏שאתה פותח‎ ‎את האריזה, גם אם הנך סבור שההוראות נהירות לך‎. ‎אל תפריז במינון ואל תשתמש‎ ‎בתכשיר הדברה בגידול אשר לא צוין במפורש בתווית האריזה. זכור: תכשירי הדברה חקלאיים‎ ‎מיועדים להדברת פגעי-צמחים בלבד. אין להשתמש בהם בבית או במקומות משכן של בעלי-חיים‎ ‎למיניהם. ציית להוראות הבטיחות המודפסות על התווית‎.‎‏ החל מהכנת התרסיס ועד לסיום‎ ‎הריסוס. ‏לבש תמיד תלבושת-מגן המכסה את כל גופך, לבל יישאר חלק מעור גופך חשוף למגע‎ ‎עם תכשיר ‏ההדברה‎.
זהירות מיוחדת נדרשת בעת הטיפול בתכשירים מרוכזים, לפני מיהולם‎ ‎במים ובעת ריסוס או איבוק ‏בתוך חממות או מנהרות גבוהות. בעת ביצוע פעולות אלה‎ ‎חייבים לעטות גם כפפות ולהרכיב מסכת-‏מגן תקינה. אמצעי בטיחות מיוחדים אלה נדרשים גם‎ ‎בעת ריסוס בשדה הפתוח בתכשירי הדברה ‏בעלי רעילות גבוהה במיוחד כמפורט בתווית האריזה‎ ‎שלהם‎.
בעת הריסוס, היזהר לא להתיז תכשיר-הדברה על גופך. אם בגדי העבודה ספגו‏‎ ‎מהתכשיר‎, ‎החליפם מיד ורחץ גופך היטב במים ובסבון‎. ‎בגדים מזוהמים יש לכבס בנפרד משאר‎ ‎הכבסים, אל ‏תלבש מחדש בגדים שלא כובסו‎.
אם ניתז מהתכשיר אל העיניים שטוף במים‎ ‎זורמים במשך 15 דקות לפחות, וקרא לרופא. רסס כך, ‏שמשב הרוח ישא את תכשיר ההדברה ממך‎ ‎והלאה. אם מוט הריסוס נמצא מלפניך – רסס בכיוון ‏הרוח; אם המוט נמצא מאחוריך – רסס‎ ‎נגד כיוון הרוח. מנע נזילות במרסס ובאביזרי הריסוס‎.
מיד עם תום הריסוס, או לאחר‎ ‎כל טיפול בתכשירי-הדברה, התרחץ היטב במים ובסבון והחלף ‏בגדיך‎.

אסור לאכול או‎ ‎לעשן בעת הטיפול בתכשירי-הדברה‎ !!!
הימנע מלנשום אוויר שיש בו אדים של‎ ‎תכשירי-הדברה. לאחר אידוי, איבוק או ריסוס בחממה או ‏במנהרות עבירות, דאג לאווררה היטב‎, ‎בטרם כניסת עובדים לתוכה‎.

מניעת שאריות גדולות מהמותר של‎ ‎תכשירי‎-‎הדברה על‎ ‎גבי הפרי או‎ ‎ע"ג‎ ‎הירק בעת שיווקם‎
בתווית‎ ‎האריזה של תכשיר ההדברה כתובים מינון התכשיר ומרווחי-הזמן הדרושים בין הטיפול לבין‎ ‎איסוף התוצרת. מרווחי-זמן אלה שונים בכל גידול. הקפד ונהג בהתאם‎.

רעילות לדגים‎:
אין לרסס תכשירים רעילים לדגים בסמוך‎ ‎לבריכות דגים ולמקווי מים, הקפדה יתרה נדרשת בעת ‏ריסוס מהאוויר‎.

מניעת פגיעה בדבורים‎:
בזמן הריסוס בקוטלי-חרקים‎ ‎בגידולים פורחים בהם מבקרות דבורים, דרושה זהירות רבה בבחירת ‏קוטלי החרקים ובמועדי‎ ‎הטיפול, כדי להקטין ככל האפשר את סכנת הפגיעה בדבורים. רצוי לבחור ‏בקוטלי-חרקים‎ ‎בעלי רעילות נמוכה ככל האפשר לדבורים, לרסס רק בשעות הערב והלילה ‏כשהדבורים אינן‎ ‎פעילות ולהקפיד שלא לרסס את הכוורות עצמן ואת מקורות מי השתייה של ‏הדבורים. יש‎ ‎להימנע מלרסס חלקות אלו‎ ‎בקוטלי-חרקים שהתווית שלהם מציינת‎ ‎אותם כבעלי ‏רעילות גבוהה לדבורים‎.

טיפול באריזות‎ ‎ריקות‎
אריזות הניתנות לשטיפה: שטוף את האריזה היטב, לפחות 3 פעמים‎, ‎או במתקן שטיפה בלחץ מים. ‏שפוך את התשטיף אל מיכל המרסס. נקב ומעך את האריזות‎ ‎השטופות והשלך אותן למיכל האשפה ‏או לאתר פסולת‎ ‎רעילה‎.

אריזות שאינן‎ ‎ניתנות לשטיפה (שקיות‎ ‎ושקים‎): ‎

  • אריזות של‎ ‎תכשירים‎ ‎רעילים במיוחד (דרגת רעילות‎ I ‎ו‎-II) : ‎אחסן בשק פוליאתילן עבה ‏בתוך מיכל מתכת סגור ומסומן של פסולת מסוכנת. את המיכל יש‎ ‎לאחסן במחסן נעול עד ‏לפינויו לאתר טיפול בפסולת מסוכנת‎. ‎
  • אריזות של‎ ‎תכשירים‎ ‎פחות רעילים (דרגת רעילות‎ III ‎ו‎- IV): ‎השלך את האריזה שהתרוקנה ‏לפח האשפה‎. ‎

 

עזרה ראשונה במקרה של הרעלה‎ ‎בתכשירי-הדברה‎

  • במקרה של הרעלה‎ – ‎קרא מיד לרופא או העבר את הנפגע ללא דיחוי לבית-חולים‎. ‎עד בוא הרופא או ‏לפני העברת הנפגע לבית החולים, הגש לו עזרה ראשונה כמפורט‎ ‎להלן‎:
    אם נראים בעובד סימני הרעלה (כגון כאבי-ראש, לחץ בחזה, כאבים באגן‎ ‎הירכיים, ראייה ‏מטושטשת) בעת הריסוס או סמוך לאחריו, הרחק את הנפגע מיד מאזור‎ ‎הריסוס, כדי למנוע כל ‏אפשרות של חשיפה נוספת לתכשיר‎ ‎ההדברה‎. ‎אם נרטבו בגדיו בתכשיר‎ – ‎הסר אותם ורחץ את ‏חלקי הגוף שהיו‎ ‎במגע עם החומר במים ובסבון‎.
  • במקרה של בליעת‎ ‎תכשיר‎-‎הדברה‎ – ‎דאג שהנפגע יקבל בדחיפות עזרה רפואית מתאימה. הצג‎ ‎בפני הרופא את תווית האריזה של תכשיר ההדברה. אל תגרום להקאה ללא הוראת רופא – הדבר‎ ‎עלול להזיק. לעולם אל תיתן משהו בפיו של נפגע, כשהוא מחוסר הכרה‎.
  • במקרה של‎ ‎מגע בעיניים‎, ‎יש לשטפן בזרם חלש של מים נקיים במשך 15 דקות ולהעביר את ‏הנפגע‎ ‎מיד לטיפול רפואי‎.
  • במקרה של מגע בעור‎, ‎שטוף את האיבר שבא במגע עם התכשיר‎ ‎במים ובסבון. אם מתפתח גירוי ‏פנה לרופא. במקרה של הרעלה יש לפנות למרכז הארצי‎ ‎לייעוץ רפואי בהרעלות, בי"ח רמב"ם, ‏חיפה, טל' 04-8541900‏‎

איחסון תכשירי‎-‎הדברה ושמירתם‎
אחסן תכשירי-הדברה אך ורק במחסן נפרד‎ ‎ונעול, הרחק ממזונות אדם ובעלי-חיים, מחוץ להישג ‏ידם של ילדים ואנשים שאינם מוסמכים‎ ‎לטפל בהם. בחר במחסן קריר ומאוורר ככל האפשר. על ‏דלת המחסן חייב להיות שלט אזהרה‎ ‎מתאים‎.
בתוך מחסן תכשירי ההדברה חייבת להיות הפרדה בין קוטלי עשבים לבין קוטלי‎ ‎פגעים אחרים‎.
לקראת הריסוס, הוצא לשדה תכשירי-הדברה רק בכמות הדרושה לריסוס‎ ‎באותו יום. מיד עם תום ‏הריסוס, החזר עודפים למחסן אף אם תזדקק להם שוב‎ ‎למחרת‎.
השארת תכשירי-הדברה ללא השגחה בשדה אסורה על-פי החוק ומהווה סכנה חמורה‎ ‎לאדם ‏ולבעלי-חיים; חשיפת התכשירים לשמש,לחום או לטל הלילה בשדה הפתוח אף גורמת‎ ‎פירוקם ‏ומפחיתה יעילותם‎.
שמור את התכשירים תמיד באריזתם המקורית והקפד שתווית‎ ‎האריזה תישאר דבוקה וקריאה ‏לעולם אל תעביר תכשירי-הדברה לאריזה ריקה של תכשיר אחר‎ ‎דאג לסגור היטב את האריזות ‏לאחר כל שימוש. תכשירים שונים עלולים להתחמצן ולאבד‎ ‎פעילותם כתוצאה מחשיפה לאוויר. ‏תכשירים אחרים סופגים לחות רבה מהאוויר, דבר העלול‎ ‎לגרום לשינוי מהותי בכמות התכשיר ‏הפעיל המצוי בכל ק"ג של התכשיר. אבקות בשקים‎ – ‎אסור לאחסן על הרצפה, אלא יש לאחסנם על ‏גבי משטחי-עץ מוגבהים ובסוורים שלא יהיו‎ ‎גבוהים מ-10 שקים‎.
לא רצוי לאחסן תכשירי הדברה לתקופה ממושכת‎.
תכשירים‎ ‎שאוחסנו זמן ממושך – רצוי לבדוק לפני השימוש‎.

מדידת‎ ‎מנות התכשירים לריסוס‎
לאחר כיול המרסס, מחשבים את גודל השטח שירוסס‎ ‎במיכל אחד של המרסס, ומכינים בהתאם ‏לכך את מנות-התכשירים הדרושות למילוי כל‎ ‎מיכל‎.
תכשירי הדברה נוזליים‎, ‎שהמינון שלהם נקבע בסמ"ק, מודדים בכלי-מדידה‎ ‎מכוילים. פעולה זו ‏אינה מצריכה הכנה מוקדמת ואפשר לבצעה בשדה, בשעת מילוי‎ ‎המרסס‎.
תכשירי הדברה מוצקים בצורת אבקה או גרגרים‎, ‎שמינונם נקבע בגרמים‎, ‎שוקלים במאזניים. יש ‏לשקול כל מנה ומנה, ואין להכין את המנות בעזרת כלי למדידת-נפח‎, ‎אף אם הכלי כויל וסומן בעזרת ‏מנה שקולה של אבקה. לא זו בלבד שקיים הבדל ניכר במשקל‎ ‎הנפחי של תכשירים זהים או דומים, ‏שמקורם מיצרנים או מסדרות ייצור שונות, אלא ייתכנו‎ ‎אפילו הבדלים גדולים עד 30% במשקל ‏הנפחי של האבקה בחלקו העליון והתחתון של שק אחד‎, ‎עקב הידוק שונה בשעת האחסון. שקילת ‏המנות תיעשה לפני התחלת הריסוס, בתנאים המאפשרים‎ ‎שקילה מדויקת. אין משתמשים במאזניים ‏המופעלים על-ידי קפיץ, כי אלה אינם פועלים על‎ ‎פי רוב במידת הדיוק הדרושה‎.

הכנת התכשירים לפני‎ ‎הכנסתם למיכל המרסס‎
אבקה‎ ‎רטיבה‎ – (‎א"ר‎) ‎וגרגרים רחיפים – (ג"ר‏‎): ‎שמים בכלי קטן את כמות‎ ‎התכשיר‎ ‎הנדרשת ‏למילוי המרסס, מוסיפים מעט מים ובוחשים עד שמתקבלת דייסה דלילה‎.
תוך כדי‎ ‎בחישה מתמדת שופכים את‎ ‎התכשיר‎ ‎שהוכן כנ"ל לתוך המרסס הממולא‎ ‎במים כדי מחציתו, ‏ולאחר מכן מוסיפים את יתרת המים‎.
תרכיז רחיף – (ת"ר‏‎): ‎אף שלתכשיר זה צורה נוזלית, הרי יש לנהוג בו כמו באבקה‎ ‎רטיבה‎ ‎לכל ‏דבר, אדרבא, יש לנער את האריזה היטב לפני הוצאת כמות‎ ‎כלשהי ממיכל התכשיר‎.
אבקה מסיסה – (א"מ‏‎): ‎שמים בכלי קטן כמות מים קטנה‎, ‎אחר-כך מוסיפים את כמות האבקה ‏הנדרשת למילוי המרסס ובוחשים היטב; המשך ההכנה – כמו‎ ‎לגבי אבקות רטיבות‎.
תרכיז נוזלי – (ת"נ) וכן תרכיז מתחלב – (ת"מ‏‎): ‎אפשר‎ ‎לשפוך ישירות לתוך מיכל המרסס, תוך כדי ‏מילויו במים, אך יש לנער היטב לפני הוצאתם‎ ‎ממיכל האריזה שלהם‎.

ערבוב תכשירים‎
בשילוב תכשירים רצוי להשתמש, במידת האפשר, בתואריות (פורמולציות‎) ‎זהות. אם נאלצים לשלב ‏תכשירים בתואריות שונות, יש להקפיד על סדר נכון של הכנסת‎ ‎התכשירים למיכל. הכנסת תכשירים ‏למיכל המרסס שלא לפי הסדר הנכון עלולה לגרום שקיעה‎ ‎מיידית של חלק מהתכשירים – ובעיקר ‏של אבקות רטיבות או אבקות מסיסות – לתחתית המיכל‎, ‎ולפגום ביעילות הריסוס‎.
בדרך-כלל, יש להכניס תכשירים בתואריות שונות למיכל לפי‎ ‎סדר זה‎:
‎1. ‎אבקות מסיסות; 2. אבקות רטיבות (רצוי לאחר ערבוב מוקדם במעט מים‏‎); 3. ‎תרכיזים רחיפים; ‏‏4. תמיסות נוזליות; 5. משטחים ותכשירי הדבקה; 6. תרכיזים‏‎ ‎מתחלבים‎.
יש לערבב היטב את תמיסת הריסוס לאחר הוספת כל תכשיר‎.
כיוון‎ ‎שקיימים מקרים חריגים המחייבים סדר הכנה שונה, רצוי לבדוק בכל מקרה את הכתוב בנדון‎ ‎בתוויות האריזה של התכשירים‎.

חישוב כמויות התכשירים‎ ‎לדונם‎
בהמלצות ההדברה ובלוח-התכשירים רשומה כמות התכשיר הדרושה‎ ‎לדונם, בשלוש צורות

  1. אבקות‎ ‎רטיבות‎, ‎אבקות‎ ‎מסיסות, גרגרים‎ ‎רחיפים וכן אבקות לאיבוק – בגרמים‎. ‎
  2. תרכיזים מתחלבים‎, ‎תרכיזים רחיפים‎ ‎או תמיסות נוזליות‎ – ‎בסמ"ק‎. כמויות אלה מתאימות לריסוס בנפח 100-3 ליטר לדונם. בנפחי-ריסוס גדולים‎ ‎יותר יש לתת ‏את כמות התכשיר הנ"ל לכל 100 ליטר תרסיס (כלומר ריכוז התכשיר כאחוז‎ ‎מנפח ‏התרסיס‎). ‎
  3. במקרים מסוימים רשומה כמות התכשיר הדרושה באחוזים. במקרים אלה מרססים ‏בתרסיס‎ ‎בריכוז המפורט, ללא חישוב כמות‎ ‎התכשיר‎ ‎לדונם. בדרך כלל מציינת‎ ‎ההמלצה ‏במקרה זה את נפח התרסיס הדרוש או את שיטת הריסוס‎. ‎
  4. בריסוס מכוון בגידולי שורה, יש לחשב את המינון בהתאם לגודל השטח המרוסס בפועל‎. ‎

הוראות לניקוי המרסס‎:
בתום הריסוס יש‎ ‎לשטוף היטב את המרסס על כל חלקיו במים נקיים בתוספת דטרגנט ותכשירים ‏מנטרלים כמפורט‎ ‎בתווית. חזור על פעולת השטיפה פעמיים לפחות. מתקן ריסוס שנפחו עולה על ‏‏150ליטר‎, ‎שטוף במתקן שטיפה בלבד. הקפד ששאריות התרסיס או מי השטיפה לא יזהמו שדות ‏מעובדים‎, ‎בריכות דגים ומקורות מים‎.‎

לרשת היצוקה יתרונות רבים:‏

  • עמידות גבוהה וחוזק קריעה גבוה.‏
  • הגנה מצויינת ממזיקי קרקע, חרקים, רקבובית ועוד.‏
  • מאפשרת קטיף נוח וקל.‏
  • מצמצמת עלויות עבודת ידיים.‏
  • מאפשרת חשיפה טובה יותר לאור ואוויר ומקטינה עלויות הדברה.‏
  • עמידה בפנית קרינת ‏UV‏ וחומרים כימיים.‏
  • מאפשרת צפיפות עיבוד והנבת יבול גבוהה יותר.‏
  • ניתנת למיחזור.‏

חבל הניילון הינו החזק ביותר מבין 3 הסוגים של החבלים הסינטטיים (ניילון, פוליאסטר ופוליפרופילן), אחריו
פוליאסטר ולבסוף פוליפרופילן. ‏
חבל הניילון הינו גמיש ולכן מתאים ביותר לעבודה עם משקלים כבדים (למשל עם עוגנים), אך אינו מתאים ‏לשימושים בהם צריך מינימום מתיחה.‏
חבל הניילון הינו בעל עמידות גבוהה בפני שחיקה.‏
החבל אינו נפגע מעובש, שמן, גריז, בנזין, צמחיה ימית ורוב הכימיקלים.‏
ניתן לאחסן את החבל בעודו רטוב.‏

חבל הפוליאסטר הינו חבל שימושי ויעיל מאחר והוא משלב בין היותו חזק ובעל יכולת מתיחה נמוכה. תכונות אלה ‏גורמות לכך שיתאים לרוב השימושים. חבלים אלו מומלצים בשימושים בהם רמת החיכוך גבוהה.‏
חבלי פוליאסטר הינם עמידים יותר במזג אוויר מאשר חבלי ניילון או סיזל. בשל ספיגת המים הנמוכה של ‏הפוליאסטר, חבלים אלה מאבדים רק מעט מכוחם כאשר רטובים. ‏
לפוליאסטר אין את יכולת המתיחה והגמישות של ניילון. ‏

חבלי פוליפרופילן
זהו החבל השימושי ביותר בקרב החבלים הסינטטיים. נוח יותר לשימוש מהחבלים הטבעיים. ‏
זהו החבל הקל ביותר מבחינת משקלו וחזק כמעט כפליים מהמנילה.‏

תכונות:‏
חבל חסכוני ורב גוני.‏
בעל כושר התארכות נמוך עד בינוני.‏
החבל הינו חבל צף. בעל עמידות גבוהה לעובש וצמחייה ימית ולרוב הכימיקלים.‏

יתרונות:‏
נקשר בקלות.‏
קל לשימוש.‏
בעל גמישות טובה בטמפרטורות קרות.‏
שימוש נרחב בענפי הימאות, חקלאות, תעשיית הדייג ותעשיית השירות.‏

 

כנימות העלה, שמשך שנים היו ידועות כאחד המזיקים הקלים ביותר להדברה, מתחילות לאחרונה ‏‏"להרים את הראש". דווקא אחרי שחשבנו שהצלחנו להדביר אותן, הן מפתיעות שוב ומתחילות ‏להתרבות ללא מעצורים. מדוע זה קורה? ומה הן הדרכים כדי למנוע את זה? כנימות עלה – ‏מהדברה סלקטיבית ועד הדברה אפקטיבית. ‏

מרבית קוטלי החרקים הדבירו אותן במידה זו או אחרת, ומכל החרקים, הן היו האחרונות לפתח ‏עמידות לחומרי הדברה. על פי רוב הודברו כנימות העלה באמצעות תכשירים, שנועדו במקור ‏להדברת מזיקים אחרים (בעיקר מזיקים הניזונים מוהל תאים או צינורות שיפה, המכונים "מזיקים ‏מוצצים" כגון כנימות עש, ציקדות, כנימות מגן ותריפסים). עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים ‏לתופעה, שבה כנימות העלה מלוות את הגידול למשך שבועות עד חודשים ולעיתים אף לכל משך ‏חייו. בכותנה לדוגמה, כנימות העלה כבר אינן מופיעות רק בעונת האביב, אלא גם במשך הקיץ. ‏בתות שדה, מלוות כנימות העלה את הגידול במשך כל החורף והאביב, בייחוד בחורפים חמים כמו ‏החורף האחרון. ברימון, נדרשת הדברה ממושכת של כנימות העלה, שכן הן מראות "גילויי חיבה" לא ‏רק ללבלוב הצעיר, אלא מאכלסות גם עלים מבוגרים יותר, במשך רוב עונת האביב והקיץ.‏

כמו כן, בשנים האחרונות אנו עדים לכך היא שריסוס כנימות עלה באמצעות תכשירים לא ‏סלקטיביים, דוגמת קרבולן (‏carbosulfan‏) או אקטרה (‏thiamethoxam‏), מקנה בטווח המיידי ‏הדברה מעולה אולם מספר ימים לאחר מכן שבה אוכלוסיית כנימות העלה וחוזרת לשטח המרוסס, ‏לעתים אף ברמת אוכלוסייה גבוהה יותר! כך אירע בתפוח, בתות שדה וגידולים נוספים. מכאן, ‏שמדיניות ה'זבנג וגמרנו' שאפיינה את העבר באשר לכנימות עלה הפכה לבלתי רלבנטית. ריסוס ‏אחד כבר אינו די על מנת לפטור אותנו מעונשן של אלה, ואנו נדרשים לחשיבה מחודשת בתחום ‏הדברתן. ‏

 

השאלה הנשאלת היא מדוע חוזרות הכנימות לגידולים המרוססים לאחר תקופה קצרה מביצוע ‏הריסוס, ומדוע אף באוכלוסיות גבוהות יותר?‏

כנימות ללא מעצורים
מסתבר כי תכשירים שאינם סלקטיביים המדבירים אמנם את כנימות העלה, 'מחסלים' בו בזמן גם ‏את אויביהן הטבעיים של הכנימות (זבובי רחף, חיפושיות טורפות ואחרים). אויבים אלה של ‏הכנימות רגישים לחומרים הבלתי סלקטיביים אלפי מונים מאשר כנימות העלה. הם ישובו לשטח ‏המרוסס רק לאחר זמן רב, שבמהלכו כנימות העלה שבו לגידול וחדלו להיות מושפעות משאריות ‏החומר. כתוצאה מכך שבות הכנימות לגידול המרוסס, אלא שהפעם ה"חזית חשופה". האויבים אינם ‏נמצאים שם כדי לתקוף אותן ולהגביל את התפרצותן, והן הולכות ומתרבות ללא מעצורים.‏

המטרה היא, אם כן, לפגוע בכנימות העלה, מבלי לפגוע באויבים הטבעיים, וקיימות לכך מספר ‏דרכים:‏

  1. פגיעה סיסטמית, דהיינו פגיעה בכנימות העלה דרך הצמח. האויבים הטבעיים אינם באים ‏במגע עם החלקים הפנימיים של הצמח (צינורות ההובלה ועם פנים התאים), לפיכך לא ‏ייפגעו מתכשירים סיסטמיים אשר אינם מצויים בשטחו החיצוני של הצמח. כמו כן, אויבים ‏אלה אינם ניזונים מפגרי כנימות עלה, לכן הם גם אינם חשופים לחומר המצוי בפגרי כנימות ‏שהודברו. לצורך העניין, התכשיר אקטרה, אם יינתן דרך הקרקע, באופן סיסטמי לא יפגע ‏באויבים הטבעיים.‏
  2. שימוש בתכשיר סלקטיבי אשר אינו פוגע באויבים הטבעיים אלא בכנימות העלה בלבד. ‏במקרה כזה, גם הכנימות המעטות ששרדו לאחר חשיפתן לחומר הסלקטיבי תיטרפנה על ‏ידי אויביהן. כך למשל, שימוש בתכשיר הסלקטיבי צ'ס, הפוגע בכנימות העלה בלבד. מנגנון ‏הפעולה של צ'ס (‏pymetrozine‏) הייחודי לכנימות עלה מונע למעשה את ייצור הרוק, ‏החיוני לפעולת המציצה מצינורות ההובלה.

‏בשתי הדרכים הללו מדובר בהדברה בעלת השפעה ממושכת וארוכת טווח הודות לדרך פעולה ‏משולבת הכוללת שימוש בהדברה סלקטיבית והשלמת ההתקפה על ידי האויבים הטבעיים.‏

כיום, משקיע החקלאי מאמץ רב בניטור הפגעים בשדותיו, ורק לאחר שבחר את התכשיר הטוב והיעיל ‏ביותר לפגעים אותם איתר, הוא ניגש למלאכת הריסוס. לדאבוננו, ברוב המקרים החקלאי אינו נותן את ‏הדעת לטיב המים, שאותם הוא ממלא במיכל הריסוס.‏
לטיב ואיכות המים תפקיד מכריע בתוצאה הסופית של הריסוס. איכות המים תלויה במקורם: מי מאגר, ‏מי קולחין או מים מתוקים. לתכונות מסוימות של המים, קיימת השפעה מכרעת על פעילותם של תכשירי ‏ההדברה.‏

עכירות:
מים עכורים מכילים חלקיקים זעירים, לרוב של חרסית או טין, המרחפים בתוכם. חלקיקים אלה סופחים ‏חלק מהחומר הפעיל של תכשיר ההדברה והופכים אותו לבלתי פעיל. תכשירים אשר פעילותם עלולה ‏להיפגע משימוש במים עכורים הינם: תכשירי גלייפוסייט, דוקטלון, רגלון ואלרים.‏
החלקיקים שבתוך המים, עלולים גם לסתום את פומיות הריסוס במסננים וכן לגרום לשחיקת יתר של ‏הפומיות עצמן.‏

מים קשים:
מים המכילים ריכוז גבוה של סידן ומגנזיום, נחשבים למים קשים. סבון אינו מקציף במים קשים. ישנם ‏כימיקלים, אשר תהליכי התגבשותם מזורזים במים קשים. תכשירים בעלי רגישות מיוחדת לתופעה זו: ‏תכשירי גלייפוסייט, ותכשירים המכילים ‏D-4 ,2‎‏ ו- ‏MCPA‏.‏
מים קשים עלולים לפגוע ביעילותם של חומרים משטחים הנמצאים במספר תכשירי הדברה. כתוצאה ‏מפגיעה זו, התכשיר עצמו אינו נצמד לריקמה הצמחית, אלא ניגר אל הקרקע. בנוסף, מים קשים עלולים ‏להפריע להחלבה תקינה של התכשיר ולחוסר פיזור אחיד של החומר הפעיל בתרסיס.‏

חומציות המים ‏pH‏ :
ערך ‏pH‏ – מדד ריכוז יוני מימן בתמיסה, הנע בסקלה בין 1 ל-14, מבטא חומציות או בסיסיות של ‏תמיסה. 1-7 מבטא ערכים חומציים, 7 מבטא ערך ניטרלי, 7-14 מבטא ערך בסיסי. ברוב המקרים, ערך ‏pH‏ של מים נע בין 6.5 ל-8 . מים בסיסיים מאוד (ערכי ‏pH‏ מעל 8) , גורמים לתהליך של הידרוליזה ‏בסיסית. כתוצאה מכך, חל פרוק מואץ של החומר הפעיל של תכשיר ההדברה, הגורם לירידה ביעילותו. ‏בתכשירים הרגישים לסביבה בסיסית, ככל שהתכשיר נמצא בסביבה בסיסית זמן ממושך יותר, כך קצב ‏הפרוק ההידרוליטי מואץ.‏
לעולם! אין להשאיר תכשירים מהולים במיכל הריסוס להמשך ריסוס ביום שלמחרת.‏

מלחים:
מים מליחים עלולים לגרום לסתימות בציוד הריסוס ולצריבות בגידולים רגישים, לכן לא מומלץ ‏להשתמש במים מליחים לצורך ריסוס.‏

תכולת חומר אורגני:
בעידן של שימוש במים ממוחזרים, ישנה חשיבות רבה לתכולת החומר האורגני במים. מים המכילים ‏אחוז גבוה של חומר אורגני כגון: שיירי צמחים, ביוב ואצות עלולים לגרום לסתימות בכל מערכת ‏הריסוס. כמו כן, האצות עצמן עלולות להגיב לתכשיר ההדברה, ולגרום לירידה ביעילותו.‏

טמפרטורת המים:
טמפרטורות מים קיצוניות, גבוהות מידי או נמוכות מידי, עלולות להשפיע על יעילותו של תכשיר ‏ההדברה.‏

חובה לבדוק את המים בהם אנו משתמשים לריסוס. ניתן לנקוט בפעולות מסוימות על ‏מנת לשפר את איכות המים בהתאם להמלצות אנשי שרות שדה באזורכם. פעולות אלו ‏תשפרנה את תוצאות ההדברה.‏

כתבה מתוך אתר מכתשים

צוות חרכון- חגי שוורץ, פרופ' דני שטיינברג, ד"ר מרים זילברשטיין, סמדר אידלין הררי, דוביק אופנהיים, יעל גרינבלט אברון, יוני גל, שלמה שמיאן, שרוליק דורון

כללי- מצב החרכון במטעים טוב בהרבה מזה שהיה בסתיו 2010. הפעילות הנמרצת בחורף אשתקד, הפעילות באביב 2011 ,והמשכה לאורך כל העונה עד היום, הביאו אותנו למצב בו במרבית המטעים אין נגיעויות רבות של חרכון. על אף השיפור הניכר במצב אנו ממשיכים להלחם על כך שלא ישאר ולו כיב פעיל אחד במטעים. ההמלצות שיפורטו בהמשך מטרתם להוציא לחלוטין את החרכון ממטע האגס ב 2012.

:להלן הנחיות צוות החרכון לתקופת הסתיו וראשית חורף
הרחקת כיבים פעילים ועצים נגועים בחרכון
.זה הזמן להרחיק כיבים פעילים מהמטע! –הנחיות מפורטות בהמשך
• כל חקלאי שרוצה לעקור את המטע בשל נגיעות בחרכון מתבקש לפנות למדריך, במידה ופניית ותמצא
.כנכונה, הוא יקבל אישור עקירה. האישור ישמש אותו כבסיס לפנייה לקרן נזקי טבע
.• חלקות עם נגיעות המאיימות על המטעים השכנים ולא יטופלו, יקבלו צו עקירה

פריחה סתוית: יש לאתר חלקות עם פריחה סתוית ולהסירה. פרחים אלו עלולים להדבק בחיידקים
.הגורמים לחרכון, ובמהלך כמה שעות של טמפ' מתאימות לגרום להיווצרות המחלה

: בדיקת עמידות לסטרנר
במהלך החודש הקרוב יבוצע סקר חוזר של חלקות בהם יש חשש מעמידות לסטרנר. כל חקלאי המוצא
, כיבים פעילים או כל סימן לנגיעות במטע שלו מתבקש לפנות למדריך (סמדר, יוני, יעל, שרוליק, שלמה
דוביק) או לנטרי החרכון (חנוך, ליאור, מרים). החקלאים יקבלו הנחיות כיצד לדגום בעצמם ולהעביר את
.הדגימה לביא"ר רפקור (בתיאום). רק בחלק מהמקרים תתבצע הדגימה באופן יזום ע"י אנשי הפרויקט

פעולות הסניטציה בסתיו-חורף 2011/12
כללי- אנו ממשיכים בהנחיות התקיפות ששימשו אותנו בעונה הקודמת
היעד-להגיע לעונת האביב 2012 בלי מידבק התחלי של חרכון
העקרונות
"ההחלטות צריכות להתקבל ל"חומרה" ולא "לקולה
יש להילחם על העץ – ולא על היבול של השנים הבאות
יש להילחם על החלקה – ולא על העץ הבודד
יש להילחם על המטע – ולא על החלקה הבודדת

הנחיות לגיזומי סניטציה 2011/12:

1. יש לסיים את סילוק הענפים הנגועים בחרכון עד 15.12 – אם עד 25.11 רואים כי לא ניתן יהיה לעמוד במשימה, יש להיכנס באמצע נובמבר לתהליך של סימון הענפים המיועדים לסילוק (מאחר ויהיה קשה לזהות אתה הענפים הנגועים לאחר מכן). הסימון יעשה בעזרת ריסוס גבול הכיב. ב"ספריי" צבע בולט.

2. ההנחיות שלהלן מתייחסות לשני סוגי מטעים:
מטעים צעירים ובצמיחה: מטעים צעירים או מטעים שרוב הענפים בהם צעירים (חלקים).
ביצוע סניטציה – על פי ההנחיות המפורטות באיורים בדפים הבאים.

מטעים בוגרים: מטעים בהם שלד העץ מבוגר (הקליפה סדוקה). ההנחה היא כי בקליפה הסדוקה, אין קיום לכיבים ולכן אין צורך לסלק קטעי עץ סדוקים.

בכל מקרה בו מבוצעות פעולות הסניטציה אין להסתפק בפעולה עצמה אלא יש צורך במעקב וליווי, שמא נשאר כיב חרכון פעיל ויש הכרח לסלקו. על כן לאחר השלב הראשון בו תבוצע הסניטציה עצמה נעבור במטעים בשני מהלכים נוספים:

המהלך השני יבוצע בחודש ינואר ובו יסולקו כל הענפים שהמשיכו להיפגע מחרכון ו/או שנראו עליהם כיבים פעילים.

המהלך השלישי יבוצע בחודש פברואר לפני הפריחה ובו יסולקו כל הענפים שהמשיכו להיפגע או שנראו עליהם כיבים פעילים, על פי ההנחיות המפורטות באיורים בדפים הבאים.

 

סיכום:
באיורים הוצגו דוגמאות להסברת פעולות הסניטציה. אנו מציעים לחקלאים להזמין את אנשי צוות החרכון על מנת לקבל החלטות מושכלות. פעולת הסניטציה היא הפעולה המרכזית לסילוק כיבים פעילים מהמטע. יש להכשיר את האנשים העומדים לבצע את פעולות הסניטציה וללוות אותם בעבודה כדי שיבוצעו כהלכה וללא שגיאות.

צוות החרכון עומד לרשות החקלאים בהתמודדות עם מחלת החרכון.

כל האמור לעיל אינו אלא בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות ביצוע האמור בעצה הינו על אחריותו הבלעדית של מקבל העצה.