החקלאות המודרנית פועלת בשוק תחרותי ומאתגר שמכתיב את הצורך בהגדלת התוצרת ‏החקלאית לצד ירידה במשאבים טבעיים והרצון לצמצם ככל האפשר בפגיעה בסביבה.‏
התפתחויות אלו בשוק החקלאות המודרנית והרצון לקבל תמורה משמעותית להשקעה, האיצו את ‏מגמת ההתפתחות וההתקדמות של ענף בתי הצמיחה בארץ ובעולם. ‏

היתרונות העיקריים של בתי צמיחה הינם:‏
• ייעול וחסכון בדישון והדברה
• חסכון בהשקיה ומים
• בקרת אקלים
• בקרת תאורה
• הגנה מפגעי מזג האוויר (חום וקור)‏
• הגנה מחרקים ומזיקים
• אופציה למצע גידול מנותק קרקע
• שיפור בגודל ואיכות הגידולים
• אופציה לעבודה על שולחנות עבודה
• שליטה בסוג הקרקע ומצע הגידול בהתאם לסוג הצמח
• ביטול התלות בעונות השנה בכל הקשור לפריחה, מועדי צמיחה, הבשלה ושיווק התוצרת
• קבלת תפוקה מקסימלית ביחס שבין שטח עבודה ותוצרת חקלאית

תכנון ובנייה מקצועיים של בתי צמיחה בהתאמה לתנאי בשטח והגידול ותוך התאמת אביזרים ‏נלווים ומערכות בקרה טכנולוגיות תבטיח חקלאות רווחית. ‏

 

בתי צמיחה ומערכות גידול הידרופוניות NFT

השוק התחרותי בו פועלת החקלאות המודרנית מכתיב את הצורך בהגדלת התוצרת ואיכותה ‏במקביל לשמירה על איכות הסביבה וחקלאות בת קיימה.‏
הירידה במשאבי הטבע כגון מחסור במים ושטחי קרקע פנויים לעיבוד והעלייה במחירי ‏התשומות החקלאיות לצד העלייה בגודל אוכלוסיית העולם הפכו את השימוש בחקלאות ‏הידרופונית לפתרון רצוי ומבוקש. ‏
מערכות גידול הידרופוניות מאפשרות שימוש יעיל וחסכוני במים, אדמה, שטח, דשן וכ"א ‏ומניבות תוצרת חקלאית רבה ואיכותית יותר בזמן קצר יותר ותוך שימוש מופחת בחומרי ‏הדברה. ‏‎

השימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות כגון בקרת אקלים, מערכות מסך תרמי להצללה, ‏אוורור אקטיבי מאולץ, סחרור, מזרון לח, מערכות חימום אוויר חם לחודשי החורף, דישון ועוד ‏מבטיח תוצרת איכותית ופורה שאינה תלויה בעונות השנה ומאפשרת גידול לאורך כל השנה. ‏

גידול בשיטת שולחנות ‏NFT ‎
מערכת גידול הידרופונית מבוקרת מחשב בתעלות ‏PVC/DFC‏ בהן זורמת תמיסת הזנה ‏‏(מים + דשן) בשכבה דקה בתוך תעלות הגידול. תעלות הגידול מוצבות על שולחנות מתכת ‏מודולריים, ושתילים צעירים מוכנסים לתוכם בהתאם לחירור קיים שנקבע לפי סוג הגידול. ‏אורך התעלות נקבע בהתאם לממדי החממה לניצול מרבי של שטח החממה. ‏
ניתן לכוון את מערכות ההשקיה והדישון הכוללות משאבות השקיה, משאבות דשן חשמליות, ‏צנרת ואביזרים מ- ‏PVC‏.‏
משאבות השקיה מבוקרות בקר עובדות 24/7 ופועלות בהתאם לצריכת המים במערכת ‏לחיסכון בהוצאות חשמל והארכת חיי המשאבות.‏
מערכת מים איכותית תבטיח אספקת מזון (מים + דשן) לצמח בכמויות ובזמן הנדרשים, לשם ‏קבלת תוצאות חקלאיות מיטביות ומרביות.‏
מערכות סינון אוטומטי יבטיחו איכות מים גבוהה ומניעת סתימות. ‏
מערכת סחרור מים במיכל הראשי תוודא יצירת תמיסת השקיה הומוגנית ומדויקת כולל ג'טים ‏לערבול התמיסה במערכת והוספת אויר.‏
מפזר מים ייעודי יוודא את אחידות ההשקיה בכל התעלות.‏
במקביל פועלות מערכת העשרת חמצן במכל הראשי, מערכת בקרת אקלים ומערכות אוורור ‏והצללה. ‏
כל אלה מאפשרים את ייעול השימוש בתשומות חקלאיות והפקת תוצרת חקלאית טובה ורבה ‏יותר כך שניתן לקיים חקלאות רווחית. ‏

בטיחות בשימוש בתכשירי‎ ‎הדברה‎
רוב תכשירי‎ ‎ההדברה רעילים. כל המחזיק בהם ומפעיל אותם במשקו חייב לנקוט בכל האמצעים ‏הדרושים‎ ‎כדי למנוע סכנת פגיעה בבני- אדם ובעלי-חיים, עקב חשיפתם לתכשירי ההדברה או ‏שאריותיהם‎ ‎במחסן, בשדה או על-גבי התוצרת המשווקת. שימוש לא נכון בתכשירי-הדברה עלול ‏לסכן את‎ ‎העובד ואת הגידול המטופל. קודם שאתה מטפל בתכשיר הדברה, קרא בעיון את הוראות ‏השימוש‎ ‎המפורטות בתווית האריזה של תכשיר ההדברה. הרגל עצמך לנהוג כך בכל פעם לפני ‏שאתה פותח‎ ‎את האריזה, גם אם הנך סבור שההוראות נהירות לך‎. ‎אל תפריז במינון ואל תשתמש‎ ‎בתכשיר הדברה בגידול אשר לא צוין במפורש בתווית האריזה. זכור: תכשירי הדברה חקלאיים‎ ‎מיועדים להדברת פגעי-צמחים בלבד. אין להשתמש בהם בבית או במקומות משכן של בעלי-חיים‎ ‎למיניהם. ציית להוראות הבטיחות המודפסות על התווית‎.‎‏ החל מהכנת התרסיס ועד לסיום‎ ‎הריסוס. ‏לבש תמיד תלבושת-מגן המכסה את כל גופך, לבל יישאר חלק מעור גופך חשוף למגע‎ ‎עם תכשיר ‏ההדברה‎.
זהירות מיוחדת נדרשת בעת הטיפול בתכשירים מרוכזים, לפני מיהולם‎ ‎במים ובעת ריסוס או איבוק ‏בתוך חממות או מנהרות גבוהות. בעת ביצוע פעולות אלה‎ ‎חייבים לעטות גם כפפות ולהרכיב מסכת-‏מגן תקינה. אמצעי בטיחות מיוחדים אלה נדרשים גם‎ ‎בעת ריסוס בשדה הפתוח בתכשירי הדברה ‏בעלי רעילות גבוהה במיוחד כמפורט בתווית האריזה‎ ‎שלהם‎.
בעת הריסוס, היזהר לא להתיז תכשיר-הדברה על גופך. אם בגדי העבודה ספגו‏‎ ‎מהתכשיר‎, ‎החליפם מיד ורחץ גופך היטב במים ובסבון‎. ‎בגדים מזוהמים יש לכבס בנפרד משאר‎ ‎הכבסים, אל ‏תלבש מחדש בגדים שלא כובסו‎.
אם ניתז מהתכשיר אל העיניים שטוף במים‎ ‎זורמים במשך 15 דקות לפחות, וקרא לרופא. רסס כך, ‏שמשב הרוח ישא את תכשיר ההדברה ממך‎ ‎והלאה. אם מוט הריסוס נמצא מלפניך – רסס בכיוון ‏הרוח; אם המוט נמצא מאחוריך – רסס‎ ‎נגד כיוון הרוח. מנע נזילות במרסס ובאביזרי הריסוס‎.
מיד עם תום הריסוס, או לאחר‎ ‎כל טיפול בתכשירי-הדברה, התרחץ היטב במים ובסבון והחלף ‏בגדיך‎.

אסור לאכול או‎ ‎לעשן בעת הטיפול בתכשירי-הדברה‎ !!!
הימנע מלנשום אוויר שיש בו אדים של‎ ‎תכשירי-הדברה. לאחר אידוי, איבוק או ריסוס בחממה או ‏במנהרות עבירות, דאג לאווררה היטב‎, ‎בטרם כניסת עובדים לתוכה‎.

מניעת שאריות גדולות מהמותר של‎ ‎תכשירי‎-‎הדברה על‎ ‎גבי הפרי או‎ ‎ע"ג‎ ‎הירק בעת שיווקם‎
בתווית‎ ‎האריזה של תכשיר ההדברה כתובים מינון התכשיר ומרווחי-הזמן הדרושים בין הטיפול לבין‎ ‎איסוף התוצרת. מרווחי-זמן אלה שונים בכל גידול. הקפד ונהג בהתאם‎.

רעילות לדגים‎:
אין לרסס תכשירים רעילים לדגים בסמוך‎ ‎לבריכות דגים ולמקווי מים, הקפדה יתרה נדרשת בעת ‏ריסוס מהאוויר‎.

מניעת פגיעה בדבורים‎:
בזמן הריסוס בקוטלי-חרקים‎ ‎בגידולים פורחים בהם מבקרות דבורים, דרושה זהירות רבה בבחירת ‏קוטלי החרקים ובמועדי‎ ‎הטיפול, כדי להקטין ככל האפשר את סכנת הפגיעה בדבורים. רצוי לבחור ‏בקוטלי-חרקים‎ ‎בעלי רעילות נמוכה ככל האפשר לדבורים, לרסס רק בשעות הערב והלילה ‏כשהדבורים אינן‎ ‎פעילות ולהקפיד שלא לרסס את הכוורות עצמן ואת מקורות מי השתייה של ‏הדבורים. יש‎ ‎להימנע מלרסס חלקות אלו‎ ‎בקוטלי-חרקים שהתווית שלהם מציינת‎ ‎אותם כבעלי ‏רעילות גבוהה לדבורים‎.

טיפול באריזות‎ ‎ריקות‎
אריזות הניתנות לשטיפה: שטוף את האריזה היטב, לפחות 3 פעמים‎, ‎או במתקן שטיפה בלחץ מים. ‏שפוך את התשטיף אל מיכל המרסס. נקב ומעך את האריזות‎ ‎השטופות והשלך אותן למיכל האשפה ‏או לאתר פסולת‎ ‎רעילה‎.

אריזות שאינן‎ ‎ניתנות לשטיפה (שקיות‎ ‎ושקים‎): ‎

  • אריזות של‎ ‎תכשירים‎ ‎רעילים במיוחד (דרגת רעילות‎ I ‎ו‎-II) : ‎אחסן בשק פוליאתילן עבה ‏בתוך מיכל מתכת סגור ומסומן של פסולת מסוכנת. את המיכל יש‎ ‎לאחסן במחסן נעול עד ‏לפינויו לאתר טיפול בפסולת מסוכנת‎. ‎
  • אריזות של‎ ‎תכשירים‎ ‎פחות רעילים (דרגת רעילות‎ III ‎ו‎- IV): ‎השלך את האריזה שהתרוקנה ‏לפח האשפה‎. ‎

 

עזרה ראשונה במקרה של הרעלה‎ ‎בתכשירי-הדברה‎

  • במקרה של הרעלה‎ – ‎קרא מיד לרופא או העבר את הנפגע ללא דיחוי לבית-חולים‎. ‎עד בוא הרופא או ‏לפני העברת הנפגע לבית החולים, הגש לו עזרה ראשונה כמפורט‎ ‎להלן‎:
    אם נראים בעובד סימני הרעלה (כגון כאבי-ראש, לחץ בחזה, כאבים באגן‎ ‎הירכיים, ראייה ‏מטושטשת) בעת הריסוס או סמוך לאחריו, הרחק את הנפגע מיד מאזור‎ ‎הריסוס, כדי למנוע כל ‏אפשרות של חשיפה נוספת לתכשיר‎ ‎ההדברה‎. ‎אם נרטבו בגדיו בתכשיר‎ – ‎הסר אותם ורחץ את ‏חלקי הגוף שהיו‎ ‎במגע עם החומר במים ובסבון‎.
  • במקרה של בליעת‎ ‎תכשיר‎-‎הדברה‎ – ‎דאג שהנפגע יקבל בדחיפות עזרה רפואית מתאימה. הצג‎ ‎בפני הרופא את תווית האריזה של תכשיר ההדברה. אל תגרום להקאה ללא הוראת רופא – הדבר‎ ‎עלול להזיק. לעולם אל תיתן משהו בפיו של נפגע, כשהוא מחוסר הכרה‎.
  • במקרה של‎ ‎מגע בעיניים‎, ‎יש לשטפן בזרם חלש של מים נקיים במשך 15 דקות ולהעביר את ‏הנפגע‎ ‎מיד לטיפול רפואי‎.
  • במקרה של מגע בעור‎, ‎שטוף את האיבר שבא במגע עם התכשיר‎ ‎במים ובסבון. אם מתפתח גירוי ‏פנה לרופא. במקרה של הרעלה יש לפנות למרכז הארצי‎ ‎לייעוץ רפואי בהרעלות, בי"ח רמב"ם, ‏חיפה, טל' 04-8541900‏‎

איחסון תכשירי‎-‎הדברה ושמירתם‎
אחסן תכשירי-הדברה אך ורק במחסן נפרד‎ ‎ונעול, הרחק ממזונות אדם ובעלי-חיים, מחוץ להישג ‏ידם של ילדים ואנשים שאינם מוסמכים‎ ‎לטפל בהם. בחר במחסן קריר ומאוורר ככל האפשר. על ‏דלת המחסן חייב להיות שלט אזהרה‎ ‎מתאים‎.
בתוך מחסן תכשירי ההדברה חייבת להיות הפרדה בין קוטלי עשבים לבין קוטלי‎ ‎פגעים אחרים‎.
לקראת הריסוס, הוצא לשדה תכשירי-הדברה רק בכמות הדרושה לריסוס‎ ‎באותו יום. מיד עם תום ‏הריסוס, החזר עודפים למחסן אף אם תזדקק להם שוב‎ ‎למחרת‎.
השארת תכשירי-הדברה ללא השגחה בשדה אסורה על-פי החוק ומהווה סכנה חמורה‎ ‎לאדם ‏ולבעלי-חיים; חשיפת התכשירים לשמש,לחום או לטל הלילה בשדה הפתוח אף גורמת‎ ‎פירוקם ‏ומפחיתה יעילותם‎.
שמור את התכשירים תמיד באריזתם המקורית והקפד שתווית‎ ‎האריזה תישאר דבוקה וקריאה ‏לעולם אל תעביר תכשירי-הדברה לאריזה ריקה של תכשיר אחר‎ ‎דאג לסגור היטב את האריזות ‏לאחר כל שימוש. תכשירים שונים עלולים להתחמצן ולאבד‎ ‎פעילותם כתוצאה מחשיפה לאוויר. ‏תכשירים אחרים סופגים לחות רבה מהאוויר, דבר העלול‎ ‎לגרום לשינוי מהותי בכמות התכשיר ‏הפעיל המצוי בכל ק"ג של התכשיר. אבקות בשקים‎ – ‎אסור לאחסן על הרצפה, אלא יש לאחסנם על ‏גבי משטחי-עץ מוגבהים ובסוורים שלא יהיו‎ ‎גבוהים מ-10 שקים‎.
לא רצוי לאחסן תכשירי הדברה לתקופה ממושכת‎.
תכשירים‎ ‎שאוחסנו זמן ממושך – רצוי לבדוק לפני השימוש‎.

מדידת‎ ‎מנות התכשירים לריסוס‎
לאחר כיול המרסס, מחשבים את גודל השטח שירוסס‎ ‎במיכל אחד של המרסס, ומכינים בהתאם ‏לכך את מנות-התכשירים הדרושות למילוי כל‎ ‎מיכל‎.
תכשירי הדברה נוזליים‎, ‎שהמינון שלהם נקבע בסמ"ק, מודדים בכלי-מדידה‎ ‎מכוילים. פעולה זו ‏אינה מצריכה הכנה מוקדמת ואפשר לבצעה בשדה, בשעת מילוי‎ ‎המרסס‎.
תכשירי הדברה מוצקים בצורת אבקה או גרגרים‎, ‎שמינונם נקבע בגרמים‎, ‎שוקלים במאזניים. יש ‏לשקול כל מנה ומנה, ואין להכין את המנות בעזרת כלי למדידת-נפח‎, ‎אף אם הכלי כויל וסומן בעזרת ‏מנה שקולה של אבקה. לא זו בלבד שקיים הבדל ניכר במשקל‎ ‎הנפחי של תכשירים זהים או דומים, ‏שמקורם מיצרנים או מסדרות ייצור שונות, אלא ייתכנו‎ ‎אפילו הבדלים גדולים עד 30% במשקל ‏הנפחי של האבקה בחלקו העליון והתחתון של שק אחד‎, ‎עקב הידוק שונה בשעת האחסון. שקילת ‏המנות תיעשה לפני התחלת הריסוס, בתנאים המאפשרים‎ ‎שקילה מדויקת. אין משתמשים במאזניים ‏המופעלים על-ידי קפיץ, כי אלה אינם פועלים על‎ ‎פי רוב במידת הדיוק הדרושה‎.

הכנת התכשירים לפני‎ ‎הכנסתם למיכל המרסס‎
אבקה‎ ‎רטיבה‎ – (‎א"ר‎) ‎וגרגרים רחיפים – (ג"ר‏‎): ‎שמים בכלי קטן את כמות‎ ‎התכשיר‎ ‎הנדרשת ‏למילוי המרסס, מוסיפים מעט מים ובוחשים עד שמתקבלת דייסה דלילה‎.
תוך כדי‎ ‎בחישה מתמדת שופכים את‎ ‎התכשיר‎ ‎שהוכן כנ"ל לתוך המרסס הממולא‎ ‎במים כדי מחציתו, ‏ולאחר מכן מוסיפים את יתרת המים‎.
תרכיז רחיף – (ת"ר‏‎): ‎אף שלתכשיר זה צורה נוזלית, הרי יש לנהוג בו כמו באבקה‎ ‎רטיבה‎ ‎לכל ‏דבר, אדרבא, יש לנער את האריזה היטב לפני הוצאת כמות‎ ‎כלשהי ממיכל התכשיר‎.
אבקה מסיסה – (א"מ‏‎): ‎שמים בכלי קטן כמות מים קטנה‎, ‎אחר-כך מוסיפים את כמות האבקה ‏הנדרשת למילוי המרסס ובוחשים היטב; המשך ההכנה – כמו‎ ‎לגבי אבקות רטיבות‎.
תרכיז נוזלי – (ת"נ) וכן תרכיז מתחלב – (ת"מ‏‎): ‎אפשר‎ ‎לשפוך ישירות לתוך מיכל המרסס, תוך כדי ‏מילויו במים, אך יש לנער היטב לפני הוצאתם‎ ‎ממיכל האריזה שלהם‎.

ערבוב תכשירים‎
בשילוב תכשירים רצוי להשתמש, במידת האפשר, בתואריות (פורמולציות‎) ‎זהות. אם נאלצים לשלב ‏תכשירים בתואריות שונות, יש להקפיד על סדר נכון של הכנסת‎ ‎התכשירים למיכל. הכנסת תכשירים ‏למיכל המרסס שלא לפי הסדר הנכון עלולה לגרום שקיעה‎ ‎מיידית של חלק מהתכשירים – ובעיקר ‏של אבקות רטיבות או אבקות מסיסות – לתחתית המיכל‎, ‎ולפגום ביעילות הריסוס‎.
בדרך-כלל, יש להכניס תכשירים בתואריות שונות למיכל לפי‎ ‎סדר זה‎:
‎1. ‎אבקות מסיסות; 2. אבקות רטיבות (רצוי לאחר ערבוב מוקדם במעט מים‏‎); 3. ‎תרכיזים רחיפים; ‏‏4. תמיסות נוזליות; 5. משטחים ותכשירי הדבקה; 6. תרכיזים‏‎ ‎מתחלבים‎.
יש לערבב היטב את תמיסת הריסוס לאחר הוספת כל תכשיר‎.
כיוון‎ ‎שקיימים מקרים חריגים המחייבים סדר הכנה שונה, רצוי לבדוק בכל מקרה את הכתוב בנדון‎ ‎בתוויות האריזה של התכשירים‎.

חישוב כמויות התכשירים‎ ‎לדונם‎
בהמלצות ההדברה ובלוח-התכשירים רשומה כמות התכשיר הדרושה‎ ‎לדונם, בשלוש צורות

  1. אבקות‎ ‎רטיבות‎, ‎אבקות‎ ‎מסיסות, גרגרים‎ ‎רחיפים וכן אבקות לאיבוק – בגרמים‎. ‎
  2. תרכיזים מתחלבים‎, ‎תרכיזים רחיפים‎ ‎או תמיסות נוזליות‎ – ‎בסמ"ק‎. כמויות אלה מתאימות לריסוס בנפח 100-3 ליטר לדונם. בנפחי-ריסוס גדולים‎ ‎יותר יש לתת ‏את כמות התכשיר הנ"ל לכל 100 ליטר תרסיס (כלומר ריכוז התכשיר כאחוז‎ ‎מנפח ‏התרסיס‎). ‎
  3. במקרים מסוימים רשומה כמות התכשיר הדרושה באחוזים. במקרים אלה מרססים ‏בתרסיס‎ ‎בריכוז המפורט, ללא חישוב כמות‎ ‎התכשיר‎ ‎לדונם. בדרך כלל מציינת‎ ‎ההמלצה ‏במקרה זה את נפח התרסיס הדרוש או את שיטת הריסוס‎. ‎
  4. בריסוס מכוון בגידולי שורה, יש לחשב את המינון בהתאם לגודל השטח המרוסס בפועל‎. ‎

הוראות לניקוי המרסס‎:
בתום הריסוס יש‎ ‎לשטוף היטב את המרסס על כל חלקיו במים נקיים בתוספת דטרגנט ותכשירים ‏מנטרלים כמפורט‎ ‎בתווית. חזור על פעולת השטיפה פעמיים לפחות. מתקן ריסוס שנפחו עולה על ‏‏150ליטר‎, ‎שטוף במתקן שטיפה בלבד. הקפד ששאריות התרסיס או מי השטיפה לא יזהמו שדות ‏מעובדים‎, ‎בריכות דגים ומקורות מים‎.‎

לרשת היצוקה יתרונות רבים:‏

  • עמידות גבוהה וחוזק קריעה גבוה.‏
  • הגנה מצויינת ממזיקי קרקע, חרקים, רקבובית ועוד.‏
  • מאפשרת קטיף נוח וקל.‏
  • מצמצמת עלויות עבודת ידיים.‏
  • מאפשרת חשיפה טובה יותר לאור ואוויר ומקטינה עלויות הדברה.‏
  • עמידה בפנית קרינת ‏UV‏ וחומרים כימיים.‏
  • מאפשרת צפיפות עיבוד והנבת יבול גבוהה יותר.‏
  • ניתנת למיחזור.‏

חבל הניילון הינו החזק ביותר מבין 3 הסוגים של החבלים הסינטטיים (ניילון, פוליאסטר ופוליפרופילן), אחריו
פוליאסטר ולבסוף פוליפרופילן. ‏
חבל הניילון הינו גמיש ולכן מתאים ביותר לעבודה עם משקלים כבדים (למשל עם עוגנים), אך אינו מתאים ‏לשימושים בהם צריך מינימום מתיחה.‏
חבל הניילון הינו בעל עמידות גבוהה בפני שחיקה.‏
החבל אינו נפגע מעובש, שמן, גריז, בנזין, צמחיה ימית ורוב הכימיקלים.‏
ניתן לאחסן את החבל בעודו רטוב.‏

חבל הפוליאסטר הינו חבל שימושי ויעיל מאחר והוא משלב בין היותו חזק ובעל יכולת מתיחה נמוכה. תכונות אלה ‏גורמות לכך שיתאים לרוב השימושים. חבלים אלו מומלצים בשימושים בהם רמת החיכוך גבוהה.‏
חבלי פוליאסטר הינם עמידים יותר במזג אוויר מאשר חבלי ניילון או סיזל. בשל ספיגת המים הנמוכה של ‏הפוליאסטר, חבלים אלה מאבדים רק מעט מכוחם כאשר רטובים. ‏
לפוליאסטר אין את יכולת המתיחה והגמישות של ניילון. ‏

חבלי פוליפרופילן
זהו החבל השימושי ביותר בקרב החבלים הסינטטיים. נוח יותר לשימוש מהחבלים הטבעיים. ‏
זהו החבל הקל ביותר מבחינת משקלו וחזק כמעט כפליים מהמנילה.‏

תכונות:‏
חבל חסכוני ורב גוני.‏
בעל כושר התארכות נמוך עד בינוני.‏
החבל הינו חבל צף. בעל עמידות גבוהה לעובש וצמחייה ימית ולרוב הכימיקלים.‏

יתרונות:‏
נקשר בקלות.‏
קל לשימוש.‏
בעל גמישות טובה בטמפרטורות קרות.‏
שימוש נרחב בענפי הימאות, חקלאות, תעשיית הדייג ותעשיית השירות.‏

 

כנימות העלה, שמשך שנים היו ידועות כאחד המזיקים הקלים ביותר להדברה, מתחילות לאחרונה ‏‏"להרים את הראש". דווקא אחרי שחשבנו שהצלחנו להדביר אותן, הן מפתיעות שוב ומתחילות ‏להתרבות ללא מעצורים. מדוע זה קורה? ומה הן הדרכים כדי למנוע את זה? כנימות עלה – ‏מהדברה סלקטיבית ועד הדברה אפקטיבית. ‏

מרבית קוטלי החרקים הדבירו אותן במידה זו או אחרת, ומכל החרקים, הן היו האחרונות לפתח ‏עמידות לחומרי הדברה. על פי רוב הודברו כנימות העלה באמצעות תכשירים, שנועדו במקור ‏להדברת מזיקים אחרים (בעיקר מזיקים הניזונים מוהל תאים או צינורות שיפה, המכונים "מזיקים ‏מוצצים" כגון כנימות עש, ציקדות, כנימות מגן ותריפסים). עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים ‏לתופעה, שבה כנימות העלה מלוות את הגידול למשך שבועות עד חודשים ולעיתים אף לכל משך ‏חייו. בכותנה לדוגמה, כנימות העלה כבר אינן מופיעות רק בעונת האביב, אלא גם במשך הקיץ. ‏בתות שדה, מלוות כנימות העלה את הגידול במשך כל החורף והאביב, בייחוד בחורפים חמים כמו ‏החורף האחרון. ברימון, נדרשת הדברה ממושכת של כנימות העלה, שכן הן מראות "גילויי חיבה" לא ‏רק ללבלוב הצעיר, אלא מאכלסות גם עלים מבוגרים יותר, במשך רוב עונת האביב והקיץ.‏

כמו כן, בשנים האחרונות אנו עדים לכך היא שריסוס כנימות עלה באמצעות תכשירים לא ‏סלקטיביים, דוגמת קרבולן (‏carbosulfan‏) או אקטרה (‏thiamethoxam‏), מקנה בטווח המיידי ‏הדברה מעולה אולם מספר ימים לאחר מכן שבה אוכלוסיית כנימות העלה וחוזרת לשטח המרוסס, ‏לעתים אף ברמת אוכלוסייה גבוהה יותר! כך אירע בתפוח, בתות שדה וגידולים נוספים. מכאן, ‏שמדיניות ה'זבנג וגמרנו' שאפיינה את העבר באשר לכנימות עלה הפכה לבלתי רלבנטית. ריסוס ‏אחד כבר אינו די על מנת לפטור אותנו מעונשן של אלה, ואנו נדרשים לחשיבה מחודשת בתחום ‏הדברתן. ‏

 

השאלה הנשאלת היא מדוע חוזרות הכנימות לגידולים המרוססים לאחר תקופה קצרה מביצוע ‏הריסוס, ומדוע אף באוכלוסיות גבוהות יותר?‏

כנימות ללא מעצורים
מסתבר כי תכשירים שאינם סלקטיביים המדבירים אמנם את כנימות העלה, 'מחסלים' בו בזמן גם ‏את אויביהן הטבעיים של הכנימות (זבובי רחף, חיפושיות טורפות ואחרים). אויבים אלה של ‏הכנימות רגישים לחומרים הבלתי סלקטיביים אלפי מונים מאשר כנימות העלה. הם ישובו לשטח ‏המרוסס רק לאחר זמן רב, שבמהלכו כנימות העלה שבו לגידול וחדלו להיות מושפעות משאריות ‏החומר. כתוצאה מכך שבות הכנימות לגידול המרוסס, אלא שהפעם ה"חזית חשופה". האויבים אינם ‏נמצאים שם כדי לתקוף אותן ולהגביל את התפרצותן, והן הולכות ומתרבות ללא מעצורים.‏

המטרה היא, אם כן, לפגוע בכנימות העלה, מבלי לפגוע באויבים הטבעיים, וקיימות לכך מספר ‏דרכים:‏

  1. פגיעה סיסטמית, דהיינו פגיעה בכנימות העלה דרך הצמח. האויבים הטבעיים אינם באים ‏במגע עם החלקים הפנימיים של הצמח (צינורות ההובלה ועם פנים התאים), לפיכך לא ‏ייפגעו מתכשירים סיסטמיים אשר אינם מצויים בשטחו החיצוני של הצמח. כמו כן, אויבים ‏אלה אינם ניזונים מפגרי כנימות עלה, לכן הם גם אינם חשופים לחומר המצוי בפגרי כנימות ‏שהודברו. לצורך העניין, התכשיר אקטרה, אם יינתן דרך הקרקע, באופן סיסטמי לא יפגע ‏באויבים הטבעיים.‏
  2. שימוש בתכשיר סלקטיבי אשר אינו פוגע באויבים הטבעיים אלא בכנימות העלה בלבד. ‏במקרה כזה, גם הכנימות המעטות ששרדו לאחר חשיפתן לחומר הסלקטיבי תיטרפנה על ‏ידי אויביהן. כך למשל, שימוש בתכשיר הסלקטיבי צ'ס, הפוגע בכנימות העלה בלבד. מנגנון ‏הפעולה של צ'ס (‏pymetrozine‏) הייחודי לכנימות עלה מונע למעשה את ייצור הרוק, ‏החיוני לפעולת המציצה מצינורות ההובלה.

‏בשתי הדרכים הללו מדובר בהדברה בעלת השפעה ממושכת וארוכת טווח הודות לדרך פעולה ‏משולבת הכוללת שימוש בהדברה סלקטיבית והשלמת ההתקפה על ידי האויבים הטבעיים.‏

כיום, משקיע החקלאי מאמץ רב בניטור הפגעים בשדותיו, ורק לאחר שבחר את התכשיר הטוב והיעיל ‏ביותר לפגעים אותם איתר, הוא ניגש למלאכת הריסוס. לדאבוננו, ברוב המקרים החקלאי אינו נותן את ‏הדעת לטיב המים, שאותם הוא ממלא במיכל הריסוס.‏
לטיב ואיכות המים תפקיד מכריע בתוצאה הסופית של הריסוס. איכות המים תלויה במקורם: מי מאגר, ‏מי קולחין או מים מתוקים. לתכונות מסוימות של המים, קיימת השפעה מכרעת על פעילותם של תכשירי ‏ההדברה.‏

עכירות:
מים עכורים מכילים חלקיקים זעירים, לרוב של חרסית או טין, המרחפים בתוכם. חלקיקים אלה סופחים ‏חלק מהחומר הפעיל של תכשיר ההדברה והופכים אותו לבלתי פעיל. תכשירים אשר פעילותם עלולה ‏להיפגע משימוש במים עכורים הינם: תכשירי גלייפוסייט, דוקטלון, רגלון ואלרים.‏
החלקיקים שבתוך המים, עלולים גם לסתום את פומיות הריסוס במסננים וכן לגרום לשחיקת יתר של ‏הפומיות עצמן.‏

מים קשים:
מים המכילים ריכוז גבוה של סידן ומגנזיום, נחשבים למים קשים. סבון אינו מקציף במים קשים. ישנם ‏כימיקלים, אשר תהליכי התגבשותם מזורזים במים קשים. תכשירים בעלי רגישות מיוחדת לתופעה זו: ‏תכשירי גלייפוסייט, ותכשירים המכילים ‏D-4 ,2‎‏ ו- ‏MCPA‏.‏
מים קשים עלולים לפגוע ביעילותם של חומרים משטחים הנמצאים במספר תכשירי הדברה. כתוצאה ‏מפגיעה זו, התכשיר עצמו אינו נצמד לריקמה הצמחית, אלא ניגר אל הקרקע. בנוסף, מים קשים עלולים ‏להפריע להחלבה תקינה של התכשיר ולחוסר פיזור אחיד של החומר הפעיל בתרסיס.‏

חומציות המים ‏pH‏ :
ערך ‏pH‏ – מדד ריכוז יוני מימן בתמיסה, הנע בסקלה בין 1 ל-14, מבטא חומציות או בסיסיות של ‏תמיסה. 1-7 מבטא ערכים חומציים, 7 מבטא ערך ניטרלי, 7-14 מבטא ערך בסיסי. ברוב המקרים, ערך ‏pH‏ של מים נע בין 6.5 ל-8 . מים בסיסיים מאוד (ערכי ‏pH‏ מעל 8) , גורמים לתהליך של הידרוליזה ‏בסיסית. כתוצאה מכך, חל פרוק מואץ של החומר הפעיל של תכשיר ההדברה, הגורם לירידה ביעילותו. ‏בתכשירים הרגישים לסביבה בסיסית, ככל שהתכשיר נמצא בסביבה בסיסית זמן ממושך יותר, כך קצב ‏הפרוק ההידרוליטי מואץ.‏
לעולם! אין להשאיר תכשירים מהולים במיכל הריסוס להמשך ריסוס ביום שלמחרת.‏

מלחים:
מים מליחים עלולים לגרום לסתימות בציוד הריסוס ולצריבות בגידולים רגישים, לכן לא מומלץ ‏להשתמש במים מליחים לצורך ריסוס.‏

תכולת חומר אורגני:
בעידן של שימוש במים ממוחזרים, ישנה חשיבות רבה לתכולת החומר האורגני במים. מים המכילים ‏אחוז גבוה של חומר אורגני כגון: שיירי צמחים, ביוב ואצות עלולים לגרום לסתימות בכל מערכת ‏הריסוס. כמו כן, האצות עצמן עלולות להגיב לתכשיר ההדברה, ולגרום לירידה ביעילותו.‏

טמפרטורת המים:
טמפרטורות מים קיצוניות, גבוהות מידי או נמוכות מידי, עלולות להשפיע על יעילותו של תכשיר ‏ההדברה.‏

חובה לבדוק את המים בהם אנו משתמשים לריסוס. ניתן לנקוט בפעולות מסוימות על ‏מנת לשפר את איכות המים בהתאם להמלצות אנשי שרות שדה באזורכם. פעולות אלו ‏תשפרנה את תוצאות ההדברה.‏

כתבה מתוך אתר מכתשים